נכסים דיגיטליים: כל האמת על הכנסה פסיבית מניבה

כתבה זו אינה ממומנת על ידי אף גורם ונכתבה באמצעות חוכמת ההמונים ומוגשת כשירות לציבור.

לאחרונה, נראה כי כולם כבר מדברים על יצירת הכנסה פסיבית באמצעות נכסים דיגיטליים מניבים בדמות אתרים, חנויות ופלטפורמות חברתיות שונות. מהו באמת נכס דיגיטלי ואיך תדעו האם הוא בכלל נכס מניב? יצאנו ובדקנו את כל מה שחשוב לדעת לפני שמשקיעים בחלום הורוד.

ייתכן כי בזמן כתיבת שורות אלו כבר יצא לכם להיתקל בלא מעט הצעות הקוראות לכם להשקיע בנכס דיגיטלי מניב המסוגל לייצר לכם הכנסה פסיבית חודשית ללא השקעה של זמן ומאמץ מצדכם. לפניכם כתבת תוכן שנכתבה כדי לעזור לכם לפזר את מסך הערפל שנוצר בתעשייה זו, וכיצד לחשוף את האמת שבין הצעה שיווקית לגיטימית המייצרת הכנסה חודשית לשני הצדדים, הן המשקיע והן המפרסם, לבין חלומות במגירה שככל הנראה ישארו שם עד שיחליפו פניהם וישנו צורה לטרנד הבא.

כתבה זו אינה ממומנת על ידי אף גורם ונכתבה באמצעות חוכמת ההמונים ומוגשת כשירות לציבור.

נכסים דיגיטליים: תשכחו ממה שכולם מספרים לכם

לפני שנלמד לזהות את ההבדל שבין הזדמנות לחלום, חשוב שנבין מהו באמת נכס דיגיטלי, ומה ההבדל בין נכס מניב לנכס עם מכס וריבית דריבית, מהם תאלצו להיפרד לשלום, בידיעה כי לא הצלחתם להרוויח אגורה שחוקה אחת.

אם נשים לרגע את השם המפוצץ בצד, אנו מבינים כי בעלי עסקים מייצרים תזרים הכנסה חודשי באמצעות אפיקי הכנסה שונים ומגוונים. חלקם מרוויחים מאתר עסקי המציע מוצרים ושירותים, אחרים מרוויחים באמצעות אתרי תוכן ומכירת שטחי פרסום, בזמן שאחרים נהנים מעמלות שיווק ומכירה דרך יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ושאר פלטפורמות המדיה החברתית.

יש שיגידו כי יש ברשותם עסק דיגיטלי או נכס דיגיטלי, אבל אנחנו נקרא לילד בשמו: נכס = עסק. לפני שנצלול פנימה אל עובי הקורה, חשוב להבין כי ללא מוצרים ושירותים שלכם או של צד ג’, אין לכם ממה לייצר הכנסה פסיבית לגיטימית. שימו לב כי מכירת שטחי פרסום בנכס הדיגיטלי שלכם, נכללים תחת הקטגוריה שירותים לעסקים, הידועים גם בשם B2B (business to business).

נכסים דיגיטליים
נכסים דיגיטליים לא מה שחשבתם

נכסים דיגיטליים ללא תוכנית עסקית אינם נכס

כדי להמחיש מהו אינו נכס דיגיטלי, אכתוב זאת כאן בקצרה. נכס דיגיטלי איננו אתר, קבוצה, דף או ערוץ בלבד ואין זה משנה באיזו פלטפורמה. כדי ליצור לעצמכם נכס דיגיטלי, אין דיי בפתיחת אתר או ערוץ בלבד, יהיה עליכם להשיג קהל גולשים, בין שבאופן ממומן ובין שאורגני, לייצר תוכנית תוכן מסודרת ואל לנו לשכוח כתיבת תוכנית עסקית לעסק, בלעדיה אין לנו מוצר או שירות לפרסם ולקדם. נקודה למחשבה.

אז מהם כן נכסים דיגיטליים?

אתר, ערוץ, קבוצה או דף פרסום בודד הכולל תכנים ומסרים שיווקיים שנכתבו באמצעות אסטרטגיה שיווקית ותוכנית פעולה ליצירת הכנסה פסיבית או אקטיבית מתמשכת.

אם יש לכם אתר, דף או קבוצה עם גולשים, מבקרים ועוקבים, יש לכם אנשים שאומרים לכם במילים כאלו ואחרות: “הצלחתם לעניין אותנו, מה עוד יש לכם להציע לנו?” אם אין לכם מה להציע להם, אין לכם נכס. לאחר שתייצרו אסטרטגיה עסקית ליצירת הכנסה פסיבית מהאתר או הקבוצה שלכם ותרוויחו את השקל הראשון שלכם, אז ורק אז תוכלו לטפוח לעצמכם על השכם, בידיעה כי יש לכם נכס דיגיטלי מניב.

ישנם נכסים דיגיטליים המתומחרים לפי פרמטרים של מס’ כניסות חודשיות, דירוגים ומיקומים אורגניים בגוגל, יוטיוב והרשתות החברתיות. כך שאם ברצונכם לבנות אתר תוכן שאינו מציע שירותים ומוצרים שלכם או של צד ג’, תוכלו בכל שלב להציע אותו למכירה, לאחר שיעמוד בכל הקריטריונים והפרמטרים הנראים לעיל.

נכסים דיגיטליים שמרוויחים (הכנסה פחות הוצאה) מתומחרים בשיטות שונות, כגון מכפיל שנתי ומספר ערוצי הכנסה הקיימים באתר.

הכנסה פסיבית או בור ללא תחתית?

דניאל ותום הם חברים ושותפים. שניהם אוהבים לעבוד מהבית ולהרוויח כסף. עד כאן הכול לגיטימי. יום אחד, דניאל החליט להצטרף לחברה הפועלת באמצעות שיווק רב שכבתי ומציעה מכירת מוצרים דרך סוכנים עצמאים. דניאל השקיע 4000 שקלים כדי להפוך לזכיין רשמי של החברה. בסכום זה, קיבל ערכת מוצרים הכוללת 100 יחידות מוצר. עד כה, הצליח למכור עשרה מוצרים באמצעות עמוד הפייסבוק שיצר, בשווי כולל של 250 ₪ למוצר. זאת אומרת, דניאל מכר מוצרים בשווי 2500 שקלים.

החלום הורוד

דניאל יצר לעצמו הכנסה פסיבית של 2500 שקלים.

המציאות

דניאל השקיע 4000 שקלים בתמורה ל – 100 יחידות מוצר, במחיר עלות של 200 ₪ ליחידה.

עמלת המכירה של דניאל מכל מוצר היא חמישים שקלים.

כעבור שנה, הצליח למכור בסה”כ שמונים מוצרים מתוך 100 העומדים לרשותו. בחישוב מהיר, דניאל מכר מוצרים בשווי 20,000 ₪. מספר בהחלט מרשים.

הנתונים

סה”כ עמלות המכירה שהצליח לייצר (הכנסה פסיבית באמצעות נכסים דיגיטליים אם תרצו): 50 * 80 = 4,000 ₪.

בשלב זה הצליח דניאל להחזיר את ההשקעה שלו וכרגע עומד על רווח 0. המוצר הבא שימכור, יזכה אותו בחמישים השקלים הראשונים שלו.

דוגמה זו איננה באה לשקף את הרווח או ההפסד של דניאל, אלא רק להציג בפניכם את המספרים האמיתיים לכאורה וההבדל שבין יצירת הכנסה פסיבית ליצירת רווחים של ממש.

תום בניגוד לדניאל, החליט לפעול באופן שונה מעט, הוא החליט לבנות אתר ועמוד נחיתה בתחום הבריאות והתזונה. תום השקיע 1000 ₪ על פרסום בפייסבוק והצליח לייצר 500 ₪ הכנסה פסיבית בחודש החולף. בשלב זה הוא הפסיד 500 ₪, אך אי אפשר להפיק מכך לקחים המעידים על הצלחה או כישלון במודל העסקי, שכן נדרשת מצדו השקעה של זמן וכסף כדי לצבור מידע ונתונים על אודות קהל היעד הרלוונטי ביותר לעסק שלו.

נכס דיגיטלי עץ של כסף
נכסים דיגיטליים: לחרוש את האדמה לפני עונת הכסף

פייק גורוז: הסוד של תעשיית השקרים המגלגלת מיליארדים

זהו אינו סוד שפראיירים לא מתים ורק מתחלפים. על כך בדיוק מסתמכים רבים, תמימותם של אנשים שאינם בקיאים בתחום ומוכנים ללמוד מהם את הסוד להתעשרות מהירה. במקרים רבים, החלום או ההבטחה הפרסומית רחוקים שנות אור מהמציאות ועד שיפול האסימון, אנו מבינים כי גם אנחנו חלק מסטטיסטיקה של חוכמת הבדיעבד.

זה נכון שלפעמים חלומות מתגשמים ואפשר למצוא השקעה משתלמת שעשויה להניב לכם תשואה נאה. עם זאת, יש לנתח כל הצעה חלומית לפרטי פרטים, לפני שבוחרים להשקיע בה את כל כספכם.

חשבו לרגע, איך היה נראה סרט ללא פס הקול ברקע? נראה שמדד ההנאה שלכם היה יורד במקצת, אך לפתע הייתם מגלים כי אתם מסוגלים להבחין יותר בפרטים הקטנים בכל פריים ופריים המוצגים לאורך הסרט.

בפעם הבאה שאתם נתקלים בחלום, נסו להנמיך מעט את כל הרעש מסביב ולהתרכז במענה על השאלות החשובות שפשוט חייבות לקבל מענה. הסוד הוא באותיות הקטנות ולא ברעשי הרקע.

שליחות מדומה

אדם הפועל מתוך שליחות אמיתית, מדבר פחות ועושה יותר. אנשים הפועלים מתוך ערך אמיתי, לא צריכים להתאמץ יתר על המידה כדי להוכיח את טענתם. הסיבה לכך היא כי שמם הולך לפניהם. זכרו זאת, בפעם הבאה.

אין הנחתום מעיד על עיסתו – האינטרס

אם נרשה לעצמנו להסיר רק לרגע אחד את המסכה המסתירה את מעטפת הציניות בעידן הפוליטיקלי קורקט, נראה כי האינטרס של המיזם ומי מטעמו הוא למכור. עד כאן, הכול ברור. אם זהו האינטרס, לא נוכל לצפות מהם לחשוף את החסרונות בהשקעה זו. לכן כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע אובייקטיבים שלהם אין יד בדבר ואינם מתחרים באופן ישיר או עקיף עם המיזם.

חסרונות על הנייר

אף אחד לא גאה להציג את חסרונותיו בעיני העולם, אלא אם הוא אדם מצליח ומפורסם שאינו מתבייש בדבר. חסרונות על הנייר הם למעשה סעיפים מדומים של תרחישים או סיטואציות שעלולים לקרות למשקיע לאחר שבחר לשים את כספו במיזם. אלו נועדו להציג בפני המשקיע תמונה ורודה יחסית למציאות, תוך כדי שמירה על ערכים לכאורה כגון ‘הגינות’.

ברוב המקרים, נראה כי במציאות תרחישים אלו אינם המכשול האמיתי אם בכלל מכשול שהוא.

להלן כמה טיפים פרקטיים למשקיע במיזם:

  1. לבדוק מהו הניסיון המקצועי והמוניטין של המיזם
  2. מהו הותק של כלל הנוגעים בדבר, ומהו תחום האחריות שלהם בנוגע לחלק שלכם במיזם?
  3. בקשה לראות דוגמאות לפרויקטים ומיזמים עליהם עבדו בעבר.
  4. דו”חות נתונים המעידים על הצלחותיהם. בקשו או חפשו בעצמכם אם ניתן.
  5. הכנסה אינה רווח – בקשו הוכחות ודו”חות המעידים על רווחים וכוללים את ההוצאות לצד ההכנסות שלכם מהמיזם.
  6. צפי לרווח אינו רווח – בקשו לראות את הסעיפים המתייחסים להבטחות בחוזה עליו אתם חותמים. אם זה לא שם זה לא קיים.
  7. האותיות הקטנות – קראו את החוזה מא’ ועד ת’. אל תחתמו לפני שהבנתם כל נקודה ופסיק בהשקעה שלכם.
  8. הבנתם? מה הבנתם? לא הבנתם? אל תחתמו
  9. אף פעם אל תחתמו תחת לחץ. בקשו לקבל את החוזה הביתה, וקבלו חוות דעת מקצועית של אנשי מקצוע.
  10. נציג המכירות הבטיח לכם? החוזה הוא המילה האחרונה. מה שלא כתוב, לא קיים. בקשו שהכל יהיה כתוב וברור, שאינו משתמע לשתי פנים.
  11. “תשלמו לנו כסף כדי להפוך לסוכנים” – שאלו את עצמכם אם באמת הייתם ממליצים על המוצר או השירות לאמא שלכם, ומה היא היתה אומרת על כך. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, זה ברווז.
אולי יעניין אותך
דילוג לתוכן